מה זה קצבת נפגע עבודה ?
קצבת נפגעי עבודה היא קצבה לעובדים שנפגעו בתאונת עבודה או חלו במחלת מקצוע, כתוצאה ישירה מהעבודה או במהלך העבודה. הקצבה נועדה לפצות את הנפגעים על אובדן כושר השתכרותם באופן זמני או קבוע, בהתאם לחומרת הפגיעה ולמידת ההשפעה על כושר העבודה.
מהם דמי פגיעה:
דמי פגיעה: משולמים לתקופה של עד 91 ימים במקרה של אובדן כושר עבודה זמני. מדובר בתשלום זמני, הניתן בשיעור של 75% משכרו של הנפגע לפי תלוש שכר המתייחס לתשלום ברוטו. (הממוצע בשלושת החודשים שלפני הפגיעה). דמי הפגיעה נועדו לכסות את התקופה בה הנפגע אינו יכול לעבוד כלל בשל הפגיעה.
מידע נוסף לדמי פגיעה:
- עובד שנפצע בתאונת עבודה מגיש תביעה לדמי פגיעה תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה.
- אם הפגיעה גרמה לאובדן כושר עבודה, הוא זכאי לדמי פגיעה לתקופה של עד 91 יום.
- לאחר תום 91 הימים, אם הפגיעה נמשכת, הנפגע מופנה לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות זמנית או קבועה.
- בהתאם לקביעת הוועדה, הנפגע עשוי לקבל קצבת נכות מעבודה או מענק חד-פעמי.
חשיבות ההכרה כנפגעי עבודה:
פגיעות בעבודה הן תופעה מצערת אך לצערנו גם שכיחה בענפים שונים, המשפיעה הן על רווחת העובדים והן על היכולות התפעוליות של עסקים. פציעות אלה יכולות לנוע בין תאונות קלות הגורמות לאי נוחות זמנית, ועד לאירועים חמורים המובילים לנכות ארוכת טווח. חשיבות ההכרה והטיפול ההולם בפגיעות הקשורות לעבודה נוגעת לא רק לבריאותם ולבטיחותם של העובדים אלא גם להיבטים של העסקת העובד ויחסי עובד מעביד.
הבנת הזכויות החוקיות והדרכים לפיצוי הכוונה לדמי הפגיעה וההכרה כניפגע עבודה היא חשובה ביותר לכל המשך ההתנהלות מול הברוקרטיה
במקרה של פגיעה בעבודה יש לוודא כי בתהליך זה יש דוח רפואי ראשוני וטופס מהמעסיק לעצמאי או לשכיר.
תפקידו של העובד לדאוג לכל הוכחה אשר מעידה כי את הפגיעה קיבל בתחום עבודתו ולא מחוץ למיסגרת העבודה כי יש לכך השלכות רבות
מבחינת כל התנאים להמשך קבלת קצבה, טיפול רפואי, החמרת מצב רפואי, הגדלת אחוזי הנכות ועוד.
בכל מיקרה אשר נימצא במסגרת עבודה ובכל פציעה הקשורה לתפקידו של העובד חובת ההוכחה לכך.
מהי קצבת נכות נפגעי עבודה?
דמי פגיעה: נפגע עבודה זכאי תחילה לדמי פגיעה עבור ימי היעדרות עד 91 ימים מהפגיעה. דמי הפגיעה מהווים 75% מהשכר החודשי הממוצע של העובד לפני הפגיעה.
- קביעת אחוזי נכות:
אם לאחר 91 ימים הנפגע עדיין סובל ממגבלות, עליו לעבור בדיקה בוועדה רפואית של ביטוח לאומי שתעריך את מצב הנכות.
הוועדה תקבע את אחוזי הנכות ואת משך התקופה בה תינתן קצבה (נכות זמנית או קבועה). - חישוב גובה האחוזים:
עבור נכות בין 9% ל-19%: יינתן מענק חד-פעמי.
עבור נכות 20% ומעלה: תינתן קצבה חודשית בהתאם לאחוזי הנכות. - חישוב גובה הקצבה:
מתבסס על תלוש השכר לפי סכומי ברוטו כפול 75% מהשכר ולפי החישוב הבא
מענק חד-פעמי:
גובה המענק הוא שווה ל-43 פעמים הקצבה החודשית המחושבת. לדוגמה, אם הקצבה החודשית הייתה 1,000 ש"ח, המענק יהיה:43 × 1,000 = 43,000 ש"ח.
קצבה חודשית מותאמת לאחוזי הנכות:
אם הוועדה הייתה קובעת לנפגע קצבה חודשית, היא הייתה מחושבת לפי אחוזי הנכות כפול השכר הממוצע שלפיו חושבו דמי הפגיעה. לדוגמה, אם השכר הממוצע הוא 10,000 ש"ח ואחוזי הנכות הם 10%, הקצבה החודשית הייתה 1,000 ש"ח.
תנאי הזכאות לקצבת נכות נפגעי עבודה:
- תושבות ואזרחות: הזכאות ניתנת לתושבי ישראל המבוטחים בביטוח לאומי ושעבדו כשכירים או כעצמאים.
- תאונת עבודה- אירוע תאונתי שאירע לעובד במהלך עבודתו או בדרך אל העבודה או ממנה.
- מחלת מקצוע- מחלה שנגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לגורמים מזיקים בעבודה (כמו חומרים כימיים, רעש, וכו').
- פגיעה בעבודה- יש להוכיח קשר ישיר בין הפגיעה לבין העבודה, בין אם מדובר בתאונה או במחלת מקצוע.
נכות מעבודה היא פיצוי כספי שמעניק המוסד לביטוח לאומי לעובדים שנפגעו כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע, ונגרמה להם נכות זמנית או קבועה. קצבה זו נועדה לפצות את הנפגעים על אובדן כושר העבודה שלהם ולהעניק להם סיוע כלכלי במצבים בהם הם אינם יכולים לשוב לעבודה באופן מלא או חלקי.
סוגי פגיעות נפוצות:
סביבת עבודה, מוגנת ובטוחה ככל שתהיה, טומנות בחובה סיכונים המובילים לפציעות שונות אשר מדגישים את הצטלבות השיקולים הבטיחותיים, והבריאותיים במקום העבודה.
הנפוצות בניהן:
-
- החלקות, מעידות נפילות ותאונות:
רבות מהן נובעות מרצפות רטובות או משטחים לא אחידים, שעלולות להוביל לפציעות חמורות כמו שברים או חבלות ראש. - פציעות מאמץ חוזרות ונשנות (מיקרוטראומה):
מבוטחים המבצעים את אותן תנועות חוזרות ונישנות בלתי מגוונות באופן נרחב, כמו הקלדה,כתיבה או עבודת כפיים. פעולות אלה עשויות לגרום למצבים כמו תסמונת התעלה הקרפלית או דלקת גידים. - מחלות מקצוע:
משחקות תפקיד משמעותי, כאשר חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים או לסביבה מסוכנת גורמת למחלות כרוניות, כולל בעיות נשימה או הפרעות עור, חשיפה לרעש וכו'.
- החלקות, מעידות נפילות ותאונות:
השלכותיהן של פציעות אלה חורגות מעבר לחששות בריאותיים מיידיים. הבנה וידע בנושא מדגישים את הצורך בהכרה במגוון סוגים של נפגעי העבודה, אשר עולה בקנה אחד עם הבטחת הגישה הנכונה ועמידה על זכויותיו של כל מבוטח בתוך מערכת החוק.
תקנות מונחים והסדרים לנפגעי עבודה:
בעת פגיעה בעבודה, ישנן מספר תקנות שמסדירות את קבלת דמי הפגיעה, המסייעות למי שנפגע בעבודתו לקבל פיצוי כספי על הזמן שבו אינו יכול לעבוד. להלן תיאור קצר של כמה מהתקנות המרכזיות:
נכה נזקק:
הוא מונח המתאר נפגע עבודה עם נכות זמנית, שבשל פגיעתו בעבודה אינו מסוגל לעבוד כלל או לעבוד בהיקף שמאפשר לו הכנסה מספקת למחייתו. במצב זה, הנפגע עשוי להיות זכאי לתגמולים מיוחדים לתקופה זמנית, עד לשיפור במצבו הבריאותי או עד שיימצא לו פתרון שיקומי.
מטרת הזכאות "נכה נזקק":
ההכרה כ"נכה נזקק" נועדה להעניק לנפגעים כיסוי כספי הולם בזמן שהם מתאוששים ומנסים לשוב לשוק העבודה או מוצאים פתרון שיקומי שיאפשר להם להשתלב חזרה בעבודה.
נפגע עבודה עם נכות זמנית:
הנפגע קיבל הכרה בנכות זמנית (שאחוזיה לא קבועים או נמוכים מ-100%), ויש לו קושי להשתלב בעבודה או להתפרנס בעקבות הפגיעה.
אובדן כושר עבודה מלא או חלקי:
הנפגע אינו יכול לעבוד כלל או שהוא יכול לעבוד בהיקף קטן מאוד שאינו מאפשר הכנסה המספיקה למחייתו.
אין הכנסה חלופית מספקת:
אין לנפגע מקורות הכנסה אחרים, כמו קצבאות נוספות או הכנסות ממקורות שאינם קשורים לעבודה.
מה כולל הסיוע לנכה נזקק:
קצבה בגובה 100% נכות: מי שמוכר כ"נכה נזקק" זכאי לקצבה זמנית כאילו נקבעו לו 100% נכות, גם אם אחוזי הנכות שנקבעו לו בפועל הם נמוכים יותר. קצבה זו משולמת לתקופה מוגבלת.
גובה הקצבה: מחושבת בהתאם לשכר שלפני הפגיעה, בדומה לקצבת נכות מעבודה שנקבעת לנכים עם 100% נכות.
תקופת הזכאות:
מעמד "נכה נזקק" הוא זמני בלבד, ונקבע לתקופה מוגבלת (עד 4 חודשים), כאשר במקרים מסוימים ניתן להאריך תקופה זו.
במהלך תקופה זו ניתן לבחון את מצבו הרפואי והתעסוקתי של הנפגע לצורך קביעה מחודשת של הנכות.
דוגמה:
עובד שנפגע בעבודתו ונקבעו לו 20% נכות זמנית על פגיעה בגב. בשל הפגיעה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודה ואינו מצליח למצוא עבודה מתאימה אחרת. במצב כזה, הוא עשוי להגיש בקשה להכרה כ"נכה נזקק" ולקבל קצבה זמנית כאילו יש לו 100% נכות.
תקנה 15:
מתייחסת להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה עקב פגיעה בכושר השתכרותו, למרות שהנכות הרפואית עצמה אינה בהכרח משקפת ירידה משמעותית ביכולתו להרוויח. התקנה מאפשרת לביטוח הלאומי לשקול את מצבו התעסוקתי של הנפגע ולא רק את מצבו הרפואי.
מטרת התקנה:
התקנה באה לסייע לנפגע עבודה אשר נקבע אחוזי נכות רפואיים נמוכים יחסית ויש פגיעה ממשית בכושר העבודה ו/או ההשתכרות.
תקנה זו מאפשרת להעלות את שיעור הנכות לצורך קבלת גמלה מוגדלת, כאשר מוכח כי כושר העבודה נפגע מעבר למה שנקבע בממצאים הרפואיים בלבד.
נכות רפואית:
לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואיים, הוועדה הרפואית מעריכה את מידת ההשפעה של הנכות על כושר העבודה של הנפגע.
העלאת אחוזי הנכות:
אחוזי הנכות יכולים לעלות עד 50% נוספים מהנכות שנקבעה, בהתאם למידת הפגיעה בכושר ההשתכרות.
מצבים בהם לא תופעל התקנה:
התקנה לא תופעל אם הנפגע חזר לעבודה באותו תחום ולמעשה לא נפגעה השתכרותו כתוצאה מהפציעה, גם אם יש לו נכות רפואית.
הוועדה לוקחת בחשבון מספר גורמים:
מקצוע הנפגע: עד כמה הפגיעה בעבודה משפיעה על האפשרות שלו להמשיך בעיסוקו.
הגיל של הנפגע: לאנשים מבוגרים יותר עשויה להיות פחות יכולת להשתלב בעבודה חלופית, ולכן ייתכן שהם יקבלו העלאה באחוזי הנכות.
מצב השוק: האם יש אפשרויות תעסוקה חלופיות בתחום המתאים למצבו הרפואי של הנפגע.
תקנה 17:
עוסקת בהפחתת אחוזי נכות שנקבעו לנפגע עבודה, אם נמצא כי חלה החמרה במצבו הבריאותי שאינה קשורה לתאונת העבודה או למחלת המקצוע שבגינה נקבעה לו נכות.
מטרת התקנה:
קביעת אחוזי נכות חדשים:
כאשר לנפגע עבודה מתגלה מצב רפואי חדש או החמרה במצב הבריאותי שאינו קשור לפגיעה בעבודה (לדוגמה, מחלה חדשה או פגיעה חיצונית), ניתן להפעיל את תקנה 17 ולהפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לו עבור הפגיעה בעבודה, כדי לא לייחס לנכות הקשורה לתאונה את ההחמרה שאינה קשורה לה.
תהליך ההפחתה:
אם עולה חשד כי החמרה במצב הרפואי נובעת מגורם שאינו קשור לעבודה (כגון מחלה או פגיעה שלא התרחשו במסגרת העבודה), ניתן לזמן את הנפגע לבדיקה חוזרת בוועדה רפואית.
הוועדה הרפואית בוחנת את השפעת הגורמים החיצוניים ומבצעת הערכה חדשה של אחוזי הנכות, לאחר הפרדת ההשפעה של אותם גורמים שאינם קשורים לפגיעה המקורית בעבודה.
מניעת כפל נכות:
תקנה זו נועדה לוודא שהנכות שמוכרת בביטוח לאומי מתייחסת אך ורק לפגיעות שקשורות ישירות לתאונת העבודה, ולא נגרמות על ידי גורמים שאינם קשורים לעבודה.
מתי נדרשת הפעלת תקנה זו:
כאשר קיימת טענה שההחמרה במצב הרפואי אינה תוצאה ישירה של תאונת העבודה או מחלת המקצוע.
אם הנפגע פיתח מצב רפואי חדש (כגון מחלה או פציעה אחרת) לאחר הפגיעה בעבודה, וגורם זה משפיע על כושר עבודתו.
דוגמה:
עובד שנפגע בתאונת עבודה וקבעו לו 20% נכות בשל פגיעות בגב, מפתח לאחר מספר שנים מחלת לב שאין לה קשר לפגיעה בעבודה. במקרה כזה, ניתן להפעיל את תקנה 17 כדי להפריד בין ההשלכות של מחלת הלב (שאינה קשורה לעבודה) לבין הנכות שנקבעה בעקבות הפגיעה בגב.
לידיעה:
תקנה 17 מאפשרת לביטוח הלאומי להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה אם חלה החמרה במצבו הרפואי עקב סיבות שאינן קשורות לפגיעה בעבודה. מטרתה להבטיח שהפיצוי שניתן על ידי הביטוח הלאומי יינתן אך ורק עבור פגיעות שקשורות לעבודה.
תקנה 18:
עוסקת במקרים בהם נפגע עבודה זכאי להיבדק מחדש לצורך קביעה מחדש של אחוזי הנכות עקב שינוי במצבו הרפואי. התקנה מאפשרת לנפגע לבקש בדיקה חוזרת בוועדה רפואית במקרה של החמרה או שיפור במצב הבריאותי הקשור לפגיעה בעבודה.
מטרת התקנה:
בקשה לבדיקה מחודשת: נפגע עבודה שקיבל אחוזי נכות זמניים או קבועים יכול להגיש בקשה לבדיקה חוזרת בוועדה הרפואית אם חלה החמרה במצבו הבריאותי בעקבות הפגיעה בעבודה, או במקרים בהם יש שיפור במצבו. הוועדה הרפואית עשויה לשנות את אחוזי הנכות בהתאם לממצאים.
החלטת הוועדה הרפואית:
אם הוועדה קובעת שאכן חלה החמרה במצב הבריאותי של הנפגע, היא יכולה להגדיל את אחוזי הנכות.
אם הוועדה קובעת שחל שיפור במצב הבריאותי של הנפגע, היא יכולה להקטין את אחוזי הנכות, מה שעלול להקטין או לבטל את הקצבה החודשית.
מגבלות הזמן:
ניתן להגיש בקשה לבדיקה מחודשת לא יאוחר מ-12 חודשים ממועד קביעת אחוזי הנכות הקודמים, אם חלה החמרה במצב.
אם חלה החמרה במצב לאחר יותר מ-12 חודשים, יש להוכיח שהחמרה זו היא תוצאה ישירה של הפגיעה בעבודה.
דוגמה:
אם לעובד שנפגע בעבודה ונקבעו לו 10% נכות בעקבות פגיעה בברך חלה החמרה במצב הברך, והוא מתקשה יותר בהליכה או תפקוד יומיומי, הוא יכול להגיש בקשה לפי תקנה 18 כדי להיבדק מחדש ולקבל העלאה באחוזי הנכות.
תקנה 36:
עוסקת בהסדרה לנפגעי עבודה בקביעת דרגת נכות מיוחדת במקרה של החמרת מצב רפואי בעקבות פגיעה בעבודה. התקנה נועדה לאפשר לנפגעי עבודה במקרים בהם יש החמרה במצב הרפואי לאחר שכבר נקבעו להם אחוזי נכות בעקבות הפגיעה.
מטרת התקנה:
תקנה 36 מאפשרת לנפגעי עבודה להגיש בקשה להחמרת מצב, ובמידה והבקשה מתקבלת, להגדיל את אחוזי הנכות ואת הפיצויים או הקצבאות שהם זכאים להם. ההחמרה יכולה להתייחס להחמרה במצב הבריאותי הנובע ישירות מהפגיעה בעבודה.
מצב רפואי:
כאשר יש החמרה במצבו של נפגע עבודה, לאחר שכבר נקבעו לו אחוזי נכות קבועים, רשאי המבוטח להגיש בחינת ההחמרה בהתאם להחלטה של המל"ל האם לדון במיקרה זה ולעלות את אחוזי הנכות והגמלה.
בדיקה מחדש בוועדה רפואית:
עם קבלת הבקשה להחמרת מצב, המבוטח מוזמן לוועדה רפואית נוספת. הוועדה תבחן את המצב הרפואי המעודכן ותקבע האם יש מקום להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו לו בעבר.
התנאים להחמרת מצב:
*ההחמרה חייבת להיות תוצאה ישירה של הפגיעה בעבודה ולא ממחלה או פגיעה אחרת שאינה קשורה לפגיעה המקורית.יש צורך במסמכים *רפואיים שיתמכו בבקשה להחמרת מצב, כמו חוות דעת רפואיות עדכניות וממצאים רפואיים חדשים.
הגדלת אחוזי הנכות:
במידה והוועדה תקבע שיש החמרה, אחוזי הנכות עשויים לגדול בהתאם למצב החדש, מה שיגדיל את גמלת הנכות או הפיצוי החד-פעמי שמגיע לנפגע.
מידע נוסף לנפגעי עבודה:
הגשת בקשה לקצבאות אלה כרוכה בניווט פרוצדורלי, הדורש תיעוד מקיף הכולל הערכות רפואיות, רשומות תעסוקה ותיאור מפורט של האירוע. לאחר הגשת הבקש עוברת תהליך הערכה קפדני לקביעת חוקיות התביעה והיקפה. מועמדים מוצלחים עשויים לקבל מגוון הטבות, כולל דמי נכות זמנית, שירותי שיקום, ובמקרים חמורים, קצבת נכות.
תהליך זה דורש תיעוד ולכן הוא שלב חשוב בדרך להכרה בפגיעה והדרישה לדמי פגיעה.
לסיכום:
נפגעי עבודה נאלצים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של פגיעה במהלך העבודה אשר מבטיחות פיצוי הולם בהתאם למצבם הרפואי והתעסוקתי. הכרה וטיפול נאות בפגיעות הנגרמות בעבודה חשובים לא רק לשמירה על הבריאות והבטיחות של העובדים, אלא גם להשלכות הכלכליות של ההעסקה. חשוב מאד שהן העובדים והן המעסיקים יכירו את הזכויות החוקיות ואת האפשרויות לפיצוי במקרה של פגיעה בעבודה.
השארת פרטים:
אם יש שאלות נוספות או אם יש מקרה מסוים שניתן לסייע אנחנו כאן לשוחח איתכם לגביו, אנחנו כאן לעזור!
חשוב להדגיש כי כל ייעוץ ראשוני בלבד ניתן בחינם וללא תמורה. בנוסף חשוב להדגיש, כי בעת סיוע וליווי לאורך כל ההליך מתחילתו עד לתוצאה. כל סוגיית התמורה (שכ"ט) נימדדת על בסיס הצלחה וכל מידע נוסף נימצא בכל אתר מוסדי/ממשלתי המסדיר את אופן הנושא לפי החוק.
